דברים מתחילים לפני שהם מתחילים

מזל טוב! תינוק חדש נולד, יצא זה עתה אל העולם, וחיים חדשים מתחילים. אלא שכולם יודעים שלמעשה, זה התחיל עוד קודם, בהריון. ואולי בהפרייה. ואולי עוד הרבה קודם- כשההורים שלו מצאו זה את זה. או אולי כשיצאה בת קול מהשמיים ואמרה בן פלוני לבת פלוני.

וכך, למעשה, בכל דבר שאנחנו רואים, מדובר בקצה הנראה של תהליך שהתחיל עוד קודם. הפרי התחיל כזרע שהפך לעץ עליו גדלו הפירות, הפרפר היה גולם, וזחל, וביצה. המעשה התחיל ברעיון, שיצא מן הכוח (אנרגיה) אל הפועל.

אנחנו נוטים הרבה פעמים לראות את קצה קצהו של התהליך, ולהתעלם מכל מה שהיה לפניו. ככה זה כשגדלים בעולם שיודע להבחין רק בנראה לעין. ההתעלמות הזו מכל מה שהיה, הוביל ויצר את מה שנעשה מוחשי פתאום אינה מאפשרת להכיר בתהליכים, לאמץ את הירידות שבהם, כמו גם את העליות, לראות מגמות ארוכות טווח. היא בעיקר עובדת כנגד התקווה.

כשמבינים שלא ניתן לעלות מבלי לרדת – ולהיפך – יש אפשרות לשאת את החלק הפחות נעים. אפשר לארגן אורך נשימה שעובר את התקופה הקשה (וממשיך לנשום). יש יותר הבנה, וקבלה, וחיים בתוך הידיעה שאחרי החורף מגיע האביב.

ותהליכים גורמים להבנה שדברים מתחילים הרבה לפני שהם מתחילים עבורנו. היו להם כבר הופעות קודמות, שלא תמיד שמנו לב אליהן או זיהינו. גיל ההתבגרות נראה שהופיע פתאום יום אחד, אבל למעשה גדל והיה שם מאז שנולדנו.

מי שראה הרבה חורפים כבר מבין שלא תמיד יישאר קר. מי שזה אחד מהראשונים שלו, יחשוב שזה לנצח. כלומר – רצוי להיות חכמים מכפי גילנו, תמיד. (וזה רומז על הצורך ללמוד).

להסתכל לטווח הארוך לעתיד קרובות יותר.

לחשוב על מה שהיה לפני, ומה שימשיך הלאה.

להיות בתוך תהליך הגילוי, עם חכמת הידיעה.

להכין את עצמנו. להיות בתקשורת. להסביר. יש לנו מערכות רבות ושונות שלוקחות חלק בתהליכים. חלקן מבין מייד. חלקן מבין מאוחר יותר, וחלקן – אולי אף פעם. כמו מפקד לפני קרב, אנחנו אמורים לתדרך אותן. להסביר מה נדרש. להביא אותן לשתף פעולה עם מה שהחלטנו לעשות. לא לפחד לשוחח עם עצמנו, בקול רם, אם צריך. בתנועה, בשיר, בציור – במה שעובד.

ילד קטן מועבר בבוקר לידי מבוגר אחר שידאג לו במשך היום. אמא או אבא נעלמים. אין לו שום תחושת זמן שמאפשרת להבין שמדובר באובדן זמני, ושהסדר הנכון יושב על כנו מתישהו בהמשך. כך מרגישות המערכות שלנו כשאנחנו לא מספרים להן מה הולך לקרות. הרעש הזה – הוא לתמיד? לא סיפרנו שהוחלט ללכת לקניון, שבסופו של יום נשוב הביתה, שכל זה הוא זמני. וכך באלפי דוגמאות, מדי יום. וכמו לילד הקטן, אנחנו צריכים להסביר. וכמו אצל הילד, זה מאד עוזר.

כדאי לתת סיבות טובות לדברים. סיבות נותנות כוח, ומאפשרות הבנה. (כמה פעמים כעסנו כשמישהו עשה משהו, וכששאלנו למה גילינו לכך סיבה טובה?)

ולקחת דברים בקלות. הם הרי עוברים...

#התחלות #תהליכים #התפתחותאישית