התלמידים בתוכנית
מדובר באנשים צעירים ופתוחים, בעלי מעוף וחשיבה "מחוץ לקופסא".
אנשים המחפשים את הדרך להביא משמעות לכל היבט בחייהם – בין אם בתחום האישי והמשפחתי, ובין אם ביזמות ובחיי הקריירה. אנשים עצמאיים וחושבים שבודקים את כללי המשחק, ומעוניינים לקבוע אותם עבור עצמם, ולא דווקא על פי המקובל. אנשים שמתעניינים באפשרויות הקיימות בתהליך של קבוצה וקהילה, ככוח מעצים, המאפשר הזדמנויות של התפתחות וביטוי. אנשים שמאמינים שעוד יש מה לבנות ולקדם בעולם הזה, ושמעוניינים לעשות משהו לגבי זה.
אורי, בוגר המחזור השני
זה כמו "לצאת מלוע של תותח"... חדים, ממוקדים, עם הרבה בטחון עצמי ורצון לתת ולתרום לעולם מהאיכויות הייחודיות המצויות בכל אחד ואחת מאיתנו. בהחלט הייתי ממליץ לכל אחד ואחת לקחת לעצמם שנה כזאת. העולם שבו אנחנו חיים כיום הוא כל כך מהיר, אינטנסיבי ודורשני, שקל מאד לא לשים לב ופשוט להיסחף עם הזרם ולנוע לאן שהרוח לוקחת אותנו... ועבורי השנה הזו היתה מעין עצירה. ולא עצירה לצורך מנוחה ובטלה, אלא עצירה לצורך התארגנות, "תדלוק" בדלק הנכון ובחירת מסלול ההמראה הנכון והמתאים עבורי. למדתי להכיר את עצמי בצורה טובה יותר – מה אני אוהב? מה אני לא אוהב? מה עושה לי טוב? מה לא? למדתי שאני יכול לשנות את עצמי בכל דרך שאני רוצה ולהשתנות בהתאם למה ומי שאני רוצה להיות. למדתי שאנשים שונים מאד האחד מהשני וכל אחד הוא באמת יחיד ומיוחד. ובעיקר למדתי שיש באפשרותי "לכוון הכי רחוק והכי גבוה" ולדעת שיש לי את היכולת גם להגיע לשם אם ארצה. וזו, לדעתי, נקודה מאד טובה להמשיך ממנה את המסע...
אורי פרי
אביה, בוגרת המחזור השישי
האפשרויות הפרוסות כיום בפני צעירים הן רבות - מה שהופך זאת לדבר משמח ומבלבל כאחד. כשזכיתי להגיע לפריזמה 21 מיד אחרי הצבא, קלטתי שאני הולכת להשתנות. קצת פחדתי אז קראתי לזה להשתדרג. פגשתי אנשים שלא ידעתי שיש כאלה בעולם. נעימים, מאירים, מעשיים, שכל הזמן מחפשים את הדרך קדימה ופנימה. הרגשתי שיש בי חלקים שמבקשים עזרה, כי לא גילו לי עדיין הרבה מהסודות הפשוטים והטבעיים בעולם הזה וגם את אלה המורכבים יותר, והיה לי ברור שכשאדע יותר - אוכל לגלות, להתחבר ולמצות עוד מהפוטנציאל שלי. מאז חיי השתדרגו בכל המישורים, יש בי הרבה יותר בהירות ועכשיו אני אפילו שמחה להשתנות. זה לא שהכל מושלם (ומה זה בכלל מושלם?), אבל אני יודעת שיש לי מגוון כלים להשתמש בהם כשעולה הצורך. עדיין נורא קשה לתאר במילים חוויה שכזו, אבל אין ספק שפריזמה 21 זו מתנה שמוענקת באהבה ואיכפתיות גדולה לאנשים צעירים.
אביה מדינה
רונית, בוגרת המחזור השישי
התחלתי ללמוד בפריזמה שלוש שנים אחרי שהבנתי שמשהו מאוד מהותי בתוכי לא עובד, אך לא ידעתי איך לקרוא למשהו הזה או מה אני יכולה לעשות עם התחושה הזו. במהלך שלוש השנים האלו ניסיתי כל מיני דברים: עזבתי עבודה מצויינת, נסעתי להודו, חזרתי, התאהבתי, נעזבתי, פגשתי מתקשרת, פגשתי פסיכולוגית, מצאתי עבודה אחרת, התפטרתי, רזיתי, תרגלתי יוגה, עשיתי מדיטציה...
בתום שלוש השנים האלו, ידעתי לומר כי אני מחפשת דרך חדשה ונכונה יותר עבורי לאופן שבו אני חיה, מבצעת את הבחירות שלי, מגיבה לסביבה, מתפתחת מבחינה אישית, בינאישית ומקצועית. הרגשתי שאני רוצה להשתחרר מקיבעונות שמונעים ממני לצמוח, לתת לשמחה לחדור לתוך הלב, לאפשר לעצמי לחיות את החיים בעוצמות חדשות.
ברגע של הארה, נפלה עלי ההבנה שכדי למצוא את מה שאני מחפשת, אני צריכה לעבוד קשה ולחפש במקומות לא מוכרים, צריכה לזוז מהמקום שבו אני נמצאת. ואז בהחלטה של רגע או שניים, עזבתי הכל, נרשמתי לתוכנית הלימודים של פריזמה 21 ועברתי להתגורר במעלה צביה.
לקראת סופה של התוכנית, בדקתי מה פריזמה עשתה לחיי. הנה כמה מהדברים שקרו:
-
רציתי ללמוד לבטא את עצמי, לפעול מתוך הרגש, להיות יותר רכה, נעימה, חברמנית אפילו. בתקופה האחרונה, אני מרגישה שכמה דברים ממש פורצים מתוכי, דברים שהשתוקקתי אליהם, כיוונתי אליהם ועבדתי עליהם, כנראה הבשילו לאט לאט ועכשיו הם יוצאים.
-
לפעמים אני מסתכלת על דברים אחרת – אם פעם שאלות מרכזיות היו מה ואח"כ גם איך, היום יש גם הרבה למה. וככל שאני מתעסקת יותר עם שאלת ה"למה", אז הסיבות הופכות להיות יותר גבוהות והן מביאות איתם איכויות גבוהות לדברים שאני עושה.
-
לפעמים אני ניגשת לדברים אחרת – אם אני קודם כל חושבת לפני העשייה על המהויות שאני רוצה שיהיו איתי, ואם אני עושה עבודת הכנה עם עצמי – אז הדברים שניגשתי אליהם נראים אחרת.
-
הפנמתי ששינוי זה אפשרי כי אני זה לא המוח שלי, זה לא הרגש שלי, זה לא הגוף שלי, זה לא הדפוסים שלי, זה לא החסרונות שלי ולא היתרונות שלי – אני זה משהו שיכול להשתנות כל זמן.
-
אני מבינה שלהיות אדם טוב יותר ולהשתפר כל הזמן זו כנראה אחת המשימות החשובות בחיי ושזו משימה מתמשכת, שתמיד יש לאן לשאוף, אבל כדאי לעשות זאת תוך שהייה וסיפוק מהרגע הנוכחי. זה לא שלא ידעתי את זה קודם, אבל עכשיו אני מבינה את זה דרך הרבה יותר מערכות שמרכיבות אותי.
סיימתי את פריזמה עם שק מלא בכלים והמון ידע איזוטרי. ידע שמאפשר לי לחשוב על החיים אחרת, לשים לב לפרטים, לגרום פחות נזק לסביבה, להיות מודעת יותר לאנשים, לסיבות שבשבילן אני חייה את חיי. אני יודעת כי לא משנה לאיזה כיוון של התפתחות ארצה לפנות, קיבלתי כלים שיעזרו לי להגיע לשם.
רונית ברנהיים
טל, בוגרת המחזור התשיעי
הרבה אנשים שואלים אותי "אז מה בדיוק את לומדת? מה עושים שם?
איזה קורסים יש? "זה לא כל כך קל לתפישה, לפחות לרב האנשים, שלפעמים יש דברים שלא מתרחשים בדרך אחת. דרך ספציפית. כרונולוגית. שבסוף השנה לא מקבלים תעודה?????? מעניין איך כל החיים אנחנו רודפים אחרי תעודה, הסמכה . אבל מה עם תעודה ממני לעצמי? שאני בסדר! עברתי תקופה מדהימה. בלי ששום גוף צריך לאשר את זה!!!!
יש דברים שפשוט עולים, קורים אינטואיטיבית, מהלב, מהנשמה מידע שיש לבני אדם מהניסיון האישי שלהם מחקירה אישית. כל אדם הוא סיפור שלם, מכל אחד אפשר ללמוד, מכל סיטואציה אפשר להתפתח, מסיפור פשוט אפשר להציל חיים, אפשר לשנות תפישה, הרגל ,מחשבה, דרך חיים. ממשפט אחד יכולה להשתנות כל צורת החשיבה שלנו.
לשהות ליד אנשים שדוגלים בהתפתחות אישית, בשביל עצמם ובשביל כל בני האדם שיהיה לכולנו טוב בסופו של דבר. כי אם טוב לך - יהיה טוב לאנשים לידך ואז לאנשים שליד האנשים שלידך- גם יהיה נהדר (:
אני לומדת דברים על החיים. חלקם פשוטים וכביכול ברורים מאליהם,
חלקם קשים לפיצוח ודורשים חקירה ואמונה. חלקם בכלל לא נקלטו במוח אלא בגוף ובנשמה.
מאז שהגעתי לפריזמה 21 ולישוב שבו התוכנית מתקיימת התמלאתי בהשראה. מהאנשים סביבי, מהידע והאנרגיה והאווירה. יש לי חברה שאומרת "טל לומדת את מה שלא לימוד אותה בגן" כמה שזה נשמע כביכול "מזלזל" או שיטחי- יש בזה משהו נכון. כי לא לימדו אותי בגן שיש לי נשמה, שיש לי אינטואיציה, שיש לי אפשרות לדבר עם עצמי ,לעשות דברים מדהימים, להניע תהליכים, לעשות מה שאני אוהבת, לחשוב חיובי, להבין שלנקות זה כיף ובריא לנשמה. להבין שהצלחה זה לא משהו אחד. אין מישהו מצליח ומישהו לא מצליח. אני קובעת מה זאת הצלחה. בשבילי. מה שמתאים לי. מהו המיטב שלי. כי כל אדם הוא שונה ולכל אחד אכויות אחרות.
הללואי שזה מה שילמדו בגן. העולם יראה טוב יותר. תיהיה ערבות הדדית ואהבה. הבנה אחד של השני. להתעסק בהתפתחות אישית זה לא אגואיסטי. זה אקולוגי. לאדם,למין אנושי ולסביבה.
טל קסל
כרמי, בוגרת המחזור השלישי
עברתי תהליך מאד משמעותי ששינה את חיי בצורה ניכרת, שנה שבה קיבלתי כישורים לחיים גם ברמה המנטאלית וגם ברמה הפרקטית.
עד שהגעתי למעלה צביה לא האמנתי שקיים בית ספר כזה ייחודי, שגורם לעבוד, עבודה של ממש, על עצמי ומשם אין גבולות. הכל פתוח. הבנתי, שברגע שאני שלמה עם מי שאני וחזקה מבפנים, שום דבר לא יכול לעמוד בפני. רק השמים הם הגבול (בינתיים).
הצוות מדהים באמת - לא פגשתי עוד צוות כמוהו בשום מקום.
פשוט שנה אחת ויחידה שעושה רק טוב. ממליצה בחום בכל שלב בחיים ..........
באמת פריזמה זו חוויה מלאת חיים !!! כיף,כיף ועוד מלא כיף!!!" .
כרמי שוורץ שרון
שיר, בוגרת המחזור השישי
"לפני כמה חודשים התחלתי ללמוד במין תוכנית לימודים מוזרה כזו, קוראים לה "פריזמה 21- שנה לעצמך" ביישוב מעלה צביה שבבקעת בית הכרם.
לפני תחילת הלימודים לא ממש ידעתי לאן אני הולכת ומה אלמד ורק ידעתי שאני צריכה ללמוד שם. אז, בתחילת הלימודים, כששאלו אותי מה אני הולכת ללמוד, התשובה שלי הייתה: "אין לי מושג... משהו שקשור לתיאטרון... ואומנות...." אחרי כמה חודשים, כששאלו אותי אותה שאלה, התשובה שלי הייתה: "אין לי מושג.. אני לומדת אולי על איך להיות אדם יותר שלם עם עצמו ולהכיר את עצמי יותר טוב..." עכשיו, כשאני לקראת סוף השנה, וששואלים אותי מה אני לומדת, אני עונה: " אין לי מושג... אולי משהו שקשור לאיך להיות בן אדם יותר טוב...?"
ואז, לפני כשבוע יצאתי במסגרת פריזמה לטיול בצפון הארץ. די בתחילת הטיול אחד המנחים שלנו בטיול ביקש מאיתנו להוריד את הקצב. לכן, מצאתי לי פינה קסומה ממש בצידי השביל. עוברים מעין שער בין השיחים מגיעים לחוף חלוקי נחל קטן עם מעין זורם ומעל- צל עץ הקטלב. פינה כל-כך קסומה, שאם היית פוגשת שם פיה בכלל לא הייתי מופתעת...
שכבתי לי שם, לקחתי כמה נשימות עמוקות, וניסיתי באמת להוריד את הקצב.
לאחר זמן התחלתי לראות את אותו מקום בו שכבתי אבל הרבה יותר! שמתי לב לפרטים, וראיתי דברים שקודם לא שמתי עליהם את דעתי. ואז חזרה אלי השאלה, מהי פריזמה?
אולי זה מסע של הורדת הקצב, התבוננות, וראייה רחבה ומודעת יותר של המוכר? " .
שיר קורן